לשיחה 02-566-5570 >>

חובת הפרשה לפנסיה ואבטלה לעצמאים – שינוי בחוק

המצב שהיה קיים עד לשינוי החוק הנוכחי הוא שחובת הפרשה לקצבה (פנסיה) חלה רק על שכירים ולא על עצמאים.

התמריצים שהיו קיימים בגין הפקדות לקצבה לעצמאים היו רלוונטיים רק לבעלי רמות הכנסה גבוהות , הן משקולי מס והן מהעובדה שבדרך כלל קיימת להם הכנסה פנויה לחסכון. עצמאים בעלי הכנסות נמוכות, שבקושי איפשרה להם קיום שוטף, התקשו מאוד להפריש לפנסיה כמו כן הכנסתם הנמוכה הפכה את הטבות המס לגביהם ללא רלוונטיות. בנוסף לזה לא היה פיתרון לקבלת אבטלה לעצמאים שעסקם ניסגר.

החוק החדש ומטרתו:

החוק שהתקבל בסוף 2016 הינו שינוי מהותי לעצמאים, מטרת החוק החדש לתקן מצב קיים שלחלק גדול מהעצמאים לא היה הסדר פנסיוני וכן לא היה פיתרון במצב של אבטלה לעצמאי.

המדינה קבעה לעצמה מטרה להכניס למעגל החוסכים לפנסיה גם את העצמאים בעלי רמת הכנסה נמוכה באמצעות תמריצים והקלות שיאפשרו להם זאת, ובנוסף לתת פתרון מסוים לאבטלה לעצמאים שעד חוק זה לא היה קיים.

התמריצים העיקריים שנקבעו: הקטנת התשלום לביטוח לאומי לעצמאי עד רמת הכנסה של כ- 5,800 ₪ מ9.8% ל-6% , דבר שיאפשר להפריש לקצבה מתוך תשלומי ביטוח לאומי שהוקטנו בפועל וכן קבלת אבטלה מתוך הכספים שהופרשו במידה והעצמאי סגר את עסקו .

החל מחודש ינואר 2017 , עצמאי מחויב להפריש לפנסיה ולאבטלה ע"פ חוק וניתן לבצע ההפקדות עד סוף שנת 2017, אי קיום החוק כרוך בקנסות.

החובה חלה על הכנסה של עצמאי ממשלח ידו כדלקמן:

עד מחצית השכר הממוצע במשק 4.45%.

בין מחצית השכר המוצע במשק ועד לשכר המוצע במשק 12.55%.

מעל ההכנסה הממוצעת במשק אין חובת הפרשה, אך ניתן להפריש לקצבה ולקבל בעבור ההפקדות הנ"ל הטבות מס .

הכספים המופרשים מיועדים למשיכה בפנסיה או במצב של אבטלה, החלק המיועד לאבטלה מתוך ההפרשה הינו הנמוך משליש מסכום ההפקדה ותקרת הפיצויים הפטורים (12,200₪) .

באם לעצמאי יש הכנסה כשכיר שהופקד בעבור שכר זה אזי ניתן לנכות את הסכום שהופקד בעבורו מהסכום החייב בהפקדה.

דוגמאות שכיחות להבהרה (ההכנסה הממוצעת החודשית במשק בתחילת 2017 , 9,673₪) :

  1. לעצמאי הכנסה שנתית מעסק בלבד בסך 50,000₪.

דהיינו ההכנסה הממוצעת החודשיתבסך 4,166₪ קטנה ממחצית השכר הממוצע במשק . בהתאם לזאת כל הכנסתו השנתית של העצמאי חייבת בהפרשה לפי חוק זה בסך בסך

50,000 *4.45%=2,225₪.

  1. לעצמאי הכנסה שנתית מעסק של 50,000 ₪ וכן הכנסה שנתית כשכיר שמפרישים בעבורה לפנסיה בסך 20,000 ₪.במצב זה חובת ההפרשה הינה רק על 30,000 ₪ , וההפרשה השנתית הינה בסך

(50,000-20,000) X 4.45%=1,335 ₪.

  1. לעצמאי הכנסה שנתית בסך 300,000 ₪, דהיינו הכנסה ממוצעת חודשית 25,000 ₪ .

ההכנסה החודשית הממוצעת הינה מעל השכר הממוצע במשק וחובת ההפרשה לעצמאי הינה כדלקמ"ן:

עד מחצית השכר הממוצע במשק – 9,673 X0.5X4.45%X12= 2,583 ₪.

ממחצית השכר הממוצע ועד השכר הממוצע – 9,673 X0.5X 12.55%X12=7,284 ₪.

סה"כ החובה השנתית להפרשה של העצמאי הינה 2,583+7,284=9,867 ₪.

ההפרשה תבוצע לקופת גמל לקצבה לא יאוחר מתום שנת המס שבגינה מופקדים הכספים.

חשוב לציין כי בדוגמאות בוצע רק ההפרשה החייבת בהתאם לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב ( 2017-2018), התש"ז - 2016, הסכום המומלץ להפקדה צריך לקחת בחשבון את יעד הקצבה החודשית שצופה העצמאי וכן הטבות ושיקולי מס בגין ההפקדות לקופות הגמל לקצבה. מומלץ להתייעץ עם סוכן הביטוח ורואה החשבון כדי לבצע הפרשה מושכלת ומותאמת להכנסות בפועל של העצמאי .

המלצתי להפריש לפחות את סכום חודשי המינמלי בהתאם להכנסה המוצהרת לביטוח לאומי ובמהלך השנה לבדוק את סכומי ההפרשה והתאמתם למחוייב על פי חוק.

צפוי כי קנסות יוטלו בשנת 2018 על מי שלא מקיים חוק זה.

מי אינו חייב בהפרשה בהתאם לחוק זה:

  • עצמאי שמתקיים לגביו בסוף שנת המס אחת מאלה:
  • טרם מלאו לו 21 שנה בתום שנת המס .
  • עצמאי שמלאו לו ביום 1.1.2017 55 שנה.
  • מי שהגיע לגיל פרישה מוקדמת, לגיל 60 בתום שנת המס.
  • מי שבתום שנת המס טרם חלפו ששה חודשים מהמועד שהעצמאי נירשם לראשונה כעוסק.

סכום המשיכה של העצמאי במצב של אבטלה:

עצמאי שיגיע למצב אבטלה תעמוד לזכותו האפשרות למשוך חלק מהכספים שניצברו בקופה והוא הגבוה מבין:

  1. סך שלוש פעמים שכר המינימום ( 5,000 ₪X3)
  2. תקרת הפיצויים הפטורים (12,200 ₪) מוכפלת בשנות ההפקדה לקופה או מאז המשיכה הקודמת. אבל בכל מיקרה לא יותר מחלק ההפקדה המיועד לאבטלה שהינו הנמוך משליש מסכום ההפקדה ותקרת הפיצויים הפטורים (12,200 ₪) .

לסיכום:

חשוב להתייעץ עם רואה החשבון האם העצמאי עומד בדרישות החוק הנ"ל ולקבל המלצה כיצד לפעול.